תכנון החזרה והכנת המשפחה

     
     
     
     
    מאת: ד"ר נורית איל 
     
    הייתה לי הזכות להקים את התכנית להשבת אקדמאים ולהרצות, להיפגש, לשוחח להתכתב וללוות מאות אקדמאים ואף יותר במהלך השנים האחרונות. בנוסף, הרקע המדעי המושרש אצלי הביא אותי לערוך מחקרים וסקרים כחלק מובנה מהתכנית, על מנת שנוכל להבין את הסיבות ליציאה ולחזרה לישראל ואת הצרכים בעת תהליך החזרה. מחקרים אלו סייעו בידנו לגבש כלים אפקטיביים לליווי החוזרים.
     
    ואולי עוד קצת רקע מקדים, במהלך הקריירה הקודמת שלי בתעשיית הביוטכנולוגיה זכיתי לפתח מוצרים ולהשיקם בשוק. בדרך הקשה למדנו שהטכנולוגיה שפיתחנו הקדימה את זמנה ונאלצנו להחזיר את המוצר לפיתוח נוסף לפני השקתו המוצלחת בשנית. לו רק היינו לומדים שיווק באוניברסיטה.... עם ניסיון חיים זה הגעתי לממשלה להקים את התכנית להשבת אקדמאים ולכן, צעדי הראשון היה לקיים חוגי בית בקרב אקדמאים הנמצאים בקהילות בחו"ל ובקרב אלו שחזרו כבר לארץ, כמו גם אין ספור שיחות עם הקונסולים, נציגי הבתים הישראלים ונציגי גופים שונים העוסקים בתחום. מכולם למדתי דבר אחד: "הגענו לפה רק לשנתיים.." להזדמנות, להתנסות ולפיתוח קריירה. ישראל היא המדינה שלנו והבית שלנו ואנחנו נחזור בשנים הקרובות.
     
    על בסיס מידע זה אכן בנויה התכנית להשבת אקדמאים ועיקרה סיוע בתהליך החזרה לכל אקדמאי ומשפחתו כאשר הוא מחליט להתחיל את תהליך החזרה ואכן, מאות אקדמאים חוזרים דרך התכנית בכל שנה.
     
    אבל, כמו שכולנו יודעים, כל תהליך מעבר, בין אם בין עבודות, מקומות מגורים וכו' הוא תהליך מורכב כאשר כל אחד מבני המשפחה חווה אותו אחרת, קל וחומר כאשר מדובר על תהליך מעבר בין מדינות, בין עבודות, החלפת מוסדות לימוד, שפה, תרבות ועוד. עד כמה התהליך מורכב ולא קל כלל יוכלו לספר לכם אנשי הצוות של התכנית להשבת אקדמאים שפוגשים כל אחד ואחת מכם בשלב משמעותי זה ואף חווים יחד אתכם את הקשיים, תוך רצון טוב וכוונה לעזור בכלים העומדים לרשותנו.
     
    על מנת לעשות את התהליך קצת יותר קל והרבה יותר מתוכנן ראיתי לנכון לשתף אתכם בתובנות הבאות שהצטברו אצלנו במהלך השנים:
     
    מתי להתחיל לתכנן את תהליך החזרה?
     
     
     
    בסקר האחרון שעשינו בין אקדמאים שחזרו לישראל נדהמנו לגלות שלמעלה מ-51% מהאקדמאים תכננו את חזרתם פחות מחצי שנה ממועד החזרה בפועל. נראה לי מיותר להגיד שעל מנת לתכנן תהליך חזרה מורכב שמשפיע בדרך כלל על חברי משפחה שונים עם צרכים שונים כדאי לגשת לתהליך אחרת, אולי קרוב יותר לצורה בה אתם מתכננים את המחקרים והעבודה במקומות העבודה שלכם.

    מתי לחזור?
     
    • שאלה כמובן אישית לכל אחד אבל מחקרים מראים שככל שזמן השהות בחו"ל מתארך, העיסוק בחזרה לארץ הולך ופוחת עד לתקופה של כ-10 שנות שהייה בחו"ל. לאחר תקופה זו רואים עלייה ברצון לחזור לישראל. אבל – תקופה של 10 שנים היא תקופה משמעותית מאוד לחלק מבני המשפחה ולעיתים אף תקופת אל-חזור לחלק מהמשפחה, או לכולה ולכן כדאי לשים לב לתופעות הבאות בהם ניתקלנו במהלך העבודה:
    • יש משפחות שמצהירות שהן כבר לא יכולות לחזור לארץ בגלל שהילד/ים התחילו כבר קולג'
    • משפחות בהן הילדים הודיעו שהם לא מעוניינים כלל להגיע לישראל וההורים נשארים בדילמה האם לחזור בלעדיהם
    • ומנגד, משפחות שנתנו חינוך ישראלי וציוני לילדיהם במשך השנים, ילדים שהגיעו לישראל במסגרות השונות כגון תגלית, מסע וצבר ובחרו להישאר בישראל ולבנות את ביתם. במהלך התקופה יצא לי לשוחח עם זוגות רבים שגאים בכך שילדיהם חזרו לישראל, הקימו בית וילדו נכדים אבל, והאבל הוא גדול וכואב – האפשרות של ההורים להצטרף בשלב זה לילדיהם בישראל חסומה בדרך כלל. כמו שכולנו יודעים, מגיע הגיל בו החלפת עבודה כמעט ואינה אפשרית, בארץ או בחו"ל, אבל כולנו עדיין נדרשים לעבוד ולהתפרנס. אני מודה שהשיחות הללו הם השיחות הכואבות ביותר שיוצא לי לנהל.
    • זוגות המעוניינים מאוד לחזור לישראל אבל רק בן זוג אחד מצליח למצוא עבודה ההולמת את ציפיותיו בישראל. בדרך כלל מדובר בשני בני זוג קרייריסטים ומצליחים וההחלטה קשה, עד בלתי אפשרית ולפעמים אף מפלגת. 
    • זוגות המחליטים לנהל חיים משותפים בשני בתים בשתי יבשות שונות. הרבה פעמים גם הילדים מתפצלים במצבים כאלו וההשפעה על המשפחה כולה אינה פשוטה.

     
    ומה לגבי הילדים?
     
    כל מעבר קשה לכל המשפחה כך גם לילדים ומובן שהתהליכים קשים שבעתיים לילדים עם צרכים מיוחדים ועל כך אין צורך בהרחבה שלי בנושא. אנחנו זוכים לשמוע על ילדים רבים שחוזרים ומשתלבים למרות קשיי השפה והתרבות והופכים לישראלים בן רגע, או שניים וכמובן גם על כאלו שאינם מוצאים את מקומם גם שנים לאחר החזרה. ראיתי לנכון לשתף אתכם בעיקר בהשלכות המערכתיות בהן אנחנו נתקלים:
    • לימודים עתידיים במערכת ההשכלה האוניברסיטאית בישראל – 
      • על מנת להתקבל לאוניברסיטה בישראל יש להציג נתוני מבחן פסיכומטרי ונתוני תעודת בגרות. במדינות בהן אין תעודת בגרות ארצית, כולל ארה"ב, יש לעשות שנת מכינה מקדימה באוניברסיטאות בארץ, או להראות ציונים משנת לימודים אקדמית אחת לפחות בחו"ל. שני הפתרונות בעיתיים עבור הדור הצעיר. חזרה לחו"ל לשנה מעלה את הסיכויים להישארות בחו"ל לאחר מכן וגם העלויות כמובן גבוהות ביותר ושנת מכינה מאריכה כמובן את משך הלימודים בארץ.
      • הקבלה ללימודים אקדמיים של מקצועות מבוקשים בישראל היא תחרותית ביותר, כמו בכל העולם, ועל כן ציוני בחינות בגרות חשובים ביותר. חזרה לישראל לאחר תקופות ארוכות בחו"ל דורשת תקופת הסתגלות ולכן חזרה סמוכה מידי לתחילת הבחינות יכולה לפגוע בסיכויי הקבלה ללימודים גבוהים לאחר מכן.
    • נתקלנו בבני נוער שחזרו לכתה י"א או י"ב, לא הצליחו להשתלב ובפועל לא סיימו אפילו 12 שנות לימוד. מיותר לציין את ההשפעה על העתיד התעסוקתי והאקדמי במקרים כאלו.
    • השתלבות בצבא – כמו כל אזרח ישראלי צעיר גם ילדכם יצטרכו לעשות שירות צבאי. הריחוק מהמדינה ואי ההשתתפות במסגרות מכינות ותומכות לקראת הצבא יכולים להשפיע הרבה פעמים על חווית השירות. ישנן היום מסגרות תומכות ומכינות כגון מכינות קדם צבאיות ומסגרות של גרעין צבר היכולות לגשר על הקשיים.
    ולסיכום, כדאי מאוד להתכונן למעבר חזרה לישראל ולקחת בחשבון את הצרכים של כל בני המשפחה. להשאיר מספיק זמן למציאת עבודה מראש, לפחות לאחד מבני המשפחה, ולתזמן את החזרה על פי צרכי המשפחה כולה.